פיברומיאלגיה: מה זה ולמה כל כך קשה לאבחן אותה?

אחת התסמונות הפחות מובנות בתחום הכאב הכרוני היא פיברומיאלגיה. תסמונת זו מאופיינת בכאבים מפושטים בשרירים, עייפות קיצונית וקשיים קוגניטיביים שמשבשים את השגרה ומשפיעים על איכות החיים. מיד נסביר מה זה פיברומיאלגיה, איך היא משפיעה על המתמודדים עימה ונציג את אפשרויות הטיפול העדכניות.

מה זה פיברומיאלגיה?

תסמינים אופייניים

פיברומיאלגיה היא מחלה כרונית המאופיינת בכאבי שרירים נרחבים ברחבי הגוף, עייפות מתמשכת, הפרעות שינה, ערפול מחשבתי וקשיי זיכרון. התסמינים משתנים בחומרתם מאדם לאדם, אך לרוב פוגעים משמעותית באיכות החיים ובתפקוד היום-יומי של החולים. הכאב של חולי פיברומיאלגיה מתואר לעיתים קרובות כ"שורף" או "צורב". הוא עשוי להופיע בכל חלק בגוף, אך נוטה להתרכז באזורי הצוואר, הכתפיים, המותניים והירכיים. מלבד הכאב, רבים מהחולים חווים גם רגישות מוגברת למגע וללחץ.

שכיחות המחלה

פיברומיאלגיה נחשבת למחלה שכיחה יחסית. היא משפיעה על כ-2-6% מהאוכלוסייה הכללית, כאשר נשים נוטות לחלות בה בשכיחות גבוהה פי 7 מגברים. רוב החולים מאובחנים בגילאי 20-50, אך המחלה יכולה להופיע בכל גיל.

השפעות נוספות

נוסף לכאב, רבים מהחולים בפיברומיאלגיה חווים עייפות קיצונית שאינה חולפת לאחר מנוחה. תופעה זו מכונה "עייפות כרונית" ועלולה להגביל משמעותית את היכולת לבצע מטלות יום-יומיות ולתפקד בעבודה או בלימודים. חוסר שינה או שינה לא איכותית גם הם תלונות נפוצות בקרב חולי פיברומיאלגיה.

השפעות על איכות החיים

ההתמודדות עם פיברומיאלגיה מציבה אתגרים משמעותיים. הכאב הכרוני והעייפות המתמדת משפיעים על כל היבט בחיים – מהיכולת לעבוד או ללמוד ועד למערכות יחסים אישיות וחברתיות. רבים מהסובלים מדווחים על קושי לתכנן פעילויות מראש, מכיוון שלעולם אינם יודעים כיצד ירגישו באותו יום. שיעורי הדיכאון והחרדה בקרב אנשים עם פיברומיאלגיה גבוהים יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הקושי להסביר לסביבה את הכאב ה"בלתי נראה" יכול להוביל לתחושות של חוסר הבנה ובידוד חברתי. כמו כן, קשיי הזיכרון והריכוז – מקשים על תפקוד במשימות קוגניטיביות ופוגעים בביטחון העצמי.

הגורמים להתפתחות פיברומיאלגיה

למרות מחקר נרחב, המדע עדיין לא זיהה באופן מדויק את כל הגורמים להתפתחות התסמונת. עם זאת, ישנם מספר גורמי סיכון מוכרים וכיווני מחקר מבטיחים. מחקרים עדכניים מצביעים על שינויים בעיבוד הכאב במערכת העצבים המרכזית. נראה שאצל אנשים הסובלים מפיברומיאלגיה יש רגישות יתר לכאב, כך שגם גירויים שבדרך כלל אינם כואבים נתפסים ככאלה. תופעה זו קשורה ככל הנראה לחוסר איזון של מוליכים עצביים כמו סרוטונין ונוראדרנלין.

גורמי סיכון נוספים

  • היסטוריה משפחתית של פיברומיאלגיה.
  • נוכחות מחלות אוטואימוניות כמו זאבת או דלקת מפרקים שגרונית.
  • טראומה פיזית משמעותית.
  • זיהומים וירליים חמורים.
  • חשיפה ממושכת למתח נפשי.

 

תהליך האבחון

חשוב לדעת שלא קיימת בדיקה יחידה שיכולה לאבחן את התסמונת באופן חד משמעי. האבחון מבוסס בעיקר על התסמינים האופייניים ושלילת מצבים רפואיים אחרים שעשויים לגרום לתסמינים דומים. כיום, האבחון מתבסס על הקריטריונים של האקדמיה האמריקאית לראומטולוגיה, שעודכנו בשנים האחרונות. במקום להתמקד ב"נקודות כאב" ספציפיות, כפי שהיה נהוג בעבר, הקריטריונים העדכניים שמים דגש על:

  • מידת הפיזור של הכאב בגוף.
  • חומרת התסמינים הנלווים כמו עייפות, הפרעות שינה וקשיים קוגניטיביים.
  • משך הזמן בו סובלים מכאב (לפחות 3 חודשים).

על מנת לשלול מצבים רפואיים אחרים, הרופא עשוי להפנות לסדרת בדיקות דם ובדיקות הדמיה. בדיקות אלו כוללות ספירת דם מלאה, בדיקת דלקות, בדיקות לתפקודי בלוטת התריס, ולעיתים צילומי רנטגן או MRI.

גישות טיפוליות

חשוב להדגיש שאין כיום טיפול שמרפא את התסמונת לחלוטין. עם זאת, ישנן מספר גישות טיפוליות שיכולות לשפר משמעותית את איכות החיים:

טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי מכוון בעיקר להפחתת הכאב ושיפור איכות השינה. התרופות המאושרות כיום לטיפול בפיברומיאלגיה כוללות:

  • תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SNRI, כמו דולוקסטין (סימבלטה) ומילנאסיפרן, שמסייעות לווסת את רמות הסרוטונין והנוראדרנלין במוח.
  • תרופות נוגדות פרכוסים כמו פרגבלין (ליריקה) או גבפנטין (נוירונטין), היעילות בהפחתת כאב נוירופתי.
  • משככי כאבים פשוטים יכולים לספק הקלה מסוימת, אך לרוב אינם מספיקים כטיפול יחיד.

טיפולים אלטרנטיביים – פעילות גופנית, דיקור וטיפול התנהגותי

פעילות גופנית מתונה ומותאמת אישית היא מרכיב חשוב בטיפול בפיברומיאלגיה. תרגילי אירובי עדינים, כמו הליכה, שחייה או רכיבה על אופניים, יכולים לשפר את הכושר הגופני, להפחית כאב ועייפות ולשפר את מצב הרוח. מומלץ להתחיל בהדרגה ולהתמיד בפעילות קבועה. שיטות כמו דיקור סיני ועיסוי עשויות להקל על הכאב ונוקשות השרירים אצל חלק מהמטופלים. טכניקות הרפיה כמו מדיטציה ותרגילי נשימה מסייעות בהפחתת מתח ושיפור השינה.

לסיכום

מה זה פיברומיאלגיה? מדובר בתסמונת כאב כרונית שמקורה ככל הנראה בשינויים בעיבוד הכאב במערכת העצבים המרכזית. למרות שאין עדיין טיפול מלא למצב, גישה המשלבת טיפול תרופתי, פעילות גופנית מותאמת, טיפולים משלימים ותמיכה נפשית יכולה לשפר משמעותית את איכות החיים. הגדרת יעדים ריאליים ושיתוף פעולה עם הצוות הרפואי הם המפתח להצלחה בהתמודדות ארוכת הטווח עם התסמונת. עם הגישה הנכונה והתמיכה המתאימה, רבים מהסובלים מצליחים לנהל חיים מלאים ומספקים למרות הקשיים שהתסמונת מציבה.

המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.

מאמרים אחרונים

רותם סלע בראיון של גיא פינס

נגישות