בגיל 12 ניצן זעירא, ששכפל קלטות במפעל של אבא שלי, נתן לי זוג כרטיסים למופע משותף של החברים של נטאשה ורמי פורטיס באלנבי 58 ושינה את חיי לנצח. . הנטאשות עלו ראשונים, ולמרות שאהבתי מאוד את האלבום שלהם, היה משהו מאוד מוזר בהופעה שהם נתנו. מיכה עלה וירד מהבמה והאחרים נראו קצת אבודים. ואז עלה פורטיס. עם ברי וגיל סמטנה וז'אן ז'אק גולדברג ז"ל  והכל נראה אחרת.

המוזיקה, עוצמות הפרפורמנס של פורטיס ובעיקר הביצוע של 'נעליים' העיף אותי למקומות שלא הכרתי לפני. ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות.

שנתיים וחצי מאוחר יותר, נכנסתי לחדר בבית הורי ומצאתי שם גיטרה עם שלושה מיתרים עליה ישובה לה בשקט ובנעימים. כבר על שלושת המיתרים התחלתי לחבר לי מנגינות שגרמו לי אושר רב.

לקחתי כמה שיעורים אבל שעמם אותי לנגן שירים של אחרים וככה עם כמה אקורדים בארסנל, יצאתי לדרכי או יותר נכון, נשארתי בחדר בבית וניגנתי בכל יום שעות.

המשכתי לכתוב שירים. בהתחלה כשהשמעתי אותם לחברים הם צחקו עליי. הם היו עסוקים בחפירות של אגדות רוק שונות והשירים שלי לא התחברו להם. שנים מאוחר יותר זכיתי להתנצלות גורפת.

בכיתה י"ב הקמתי את הלקה הראשונה. קראו לנו 'המשולש הקלאסי' למרות שהיינו חמישה ועל ההופעה הראשונה שלנו מול כל בית ספר, עבדנו שלושה ימים בדיוק לאחר שגבי ברלין ביטל הופעה בתיכון ושאלו אם נרצה להופיע. עליתי עם חום גבוה להופעה הזאת אבל שם האורות ריפאו אותי ברגע וכנראה הבנתי סופית שבמה היא סוג של בית בשבילי.  

יחד עם המשולש זכיתי להופיע ארבע פעמים ב'רוקסן' המיתולוגי וההרכב נשאר בחיים עד שכולם התגייסו. אני המשכתי להופיע לבד ובמסגרות שונות, ולקראת גיל 25, שאני כבר בוגר בית צבי ושחקן תיאטרון, הקמתי את 'חכמי חלם'. סופר גרופ שלעולם לא תכירו ששילבה מוזיקת רוק עם מערכונים וקטעי קישור.

החכמים הופיעו בכל רחבי הארץ ולקראת גיל 30 נמאס לי לתת לבד פול גז בניוטרל ופרקתי את ההרכב. לקחתי שנת חופש ושנה לבנייה מחודשת. במשך שנתיים הופעתי, הקלטתי, עשיתי ניסיונות עד שבשנה שעברה התחלתי לעבוד על הדבר האמיתי.

כמה חודשים אחרי שאבא שלי נפטר, הבנתי שהגיע הזמן ללכת עד הסוף עם החלום והמשיכה הגדולה ביותר שלי. פגשתי את יפתח שחף שהפך למפיק המוזיקלי של האלבום, הקמנו צוות מוכשר ואיכותי והקלטנו אותו בת"א ובקיבוץ עין המפרץ. היום המאסטר אחרי מיקס ומסטרינג, כולל 12 קטעים ואורכו 48 דקות.

המאסטר מוכן כבר כמה שבועות ובימים אלה אני מנהל מגעים בכל הנוגע לשיווק שלו החוצה. אני שוקד גם על קליפים ואחד, מצויר ומקסים, כבר מוכן. בנוסף יצאנו לטור הופעות ארצי, שהחל בשבוע שעבר בחגיגה גדולה ב 'אוזן בר' בת"א והדרך ארוכה היא ורבה.

תקופה קריטית ומלאת עניין עומדת לפני. אני ממלא כרגע את רוב הפונקציות בפרויקט וכולי תשוקה ומוטיבציה להשאיר את המוזיקה שלי בחיים ולאפשר לעצמי ללכת באמת עם הלב. כאן, בבלוג הזה, הראשון אי פעם שאני כותב, אשתף אתכם בדרכים שאני עתיד לעבור בדרך להוצאה רשמית של אלבום הבכורה שלי. כי אני כבר מגיע. להתראות.